מה ההבדל בין צילום אוכל שמגרה את החושים, לבין צילום מזון רגיל?

מה גורם לתמונת אוכל להזיל ריר? ואיך ניתן לראות את ההבדלים בין צלם אוכל מקצועי, לצלם מזון רגיל?

צלם מזון
צילום אוכל מגרה (צולם למסעדת סוהו)

כולנו כבר עמוק בתוך הקורונה, אוטוטו סבב שלישי. כפי שכבר כתבתי כאן  בתחילת המגיפה, לשיווק הדיגיטלי חשיבות רבה מאד בימים אלו, בהם כולנו קונים עם העיניים ועכבר המחשב.

 

מכיוון שלתמונות בעידן הזה חשיבות מאוד גדולה והשפעה ישירה על משיכת לקוחות, הרבה שואלים אותי מה ההבדל בין צילום אוכל שמגרה את החושים, לבין צילום מזון רגיל?

מה גורם לתמונת אוכל להזיל ריר? איך ניתן לראות את ההבדלים בין צלם אוכל מקצועי, לצלם מזון רגיל?

הדרך הטובה ביותר היא לשפוט על פי מראה עיניים, כלומר – לחפש בגוגל ״צלם אוכל״ ולראות תמונות של צלמים מובילים, אין לי ספק שבתת המודע שלכם, תרגישו מה עובד יותר ומה פחות. לא תמיד יהיה ברור לכם מה הפך את התמונה לבולטת יותר, אבל הרושם הראשוני שלכם יצביע עבורכם על התמונה המנצחת.

קבלו כאן כמה טיפים  וסודות מקצועיים שיעזרו לכם להבין על מה אתם מסתכלים, ומה עושה את ההבדל בין צילום אוכל מקצועי ומגרה למוצר שגרתי יותר.

 

  1. האם התאורה מחמיאה לאובייקט? האם היא מקפיצה את הפרטים הייחודיים למנה?
  2. האם התאורה שטוחה, או שהיא נותנת נפח תלת מימדי לאובייקט?
  3. האם נעשה שימוש יצירתי בתאורה אחורית, החודרת מצידו השני של המנה?
  4. האם יש מספיק ניואנסים של תאורה כמו הייליטים, מקומות כהים ובהירים,שקיפות וקריספיות? אלה נותנים עומק ותחושת תלת מימד לאובייקט.

 

ולסיום, קבלו דוגמאות לצילומי אוכל מוקפדים ומגרים, אותם צילמתי בסטודיו שלי:

 

 

צלם מנות אוכל וסושי
תאורה המראה את השקיפות של הקוויאר ומחמיאה למנה (צולם לסושי בזל)
צלם אוכל מיוחד
תאורה המראה את עדינות המנה, שקיפות הפרחים ובועות הקצף יחד עם היילייט בקציצה שקרובה אלינו, והקפדה על אור וצל מתאימים
צלם מזון ומשקאות
רקע ותאורה קייצית, תחושה של ים ושמש בעזרת תאורה, קרח ואגלי טל המעבירים את תחושת הקרירות (צילום אוכל לארומה ארה״ב)
צלם מזון
תאורה מחמיאה למנה אור וצל במקומות הנותנים תלת מימדיות, היילטים המקפיצים את הקציצות (צילום אוכל למסעדת סוהו)